
טרסות של שורה אחת בכרם גורצה, האלוזה
בשנת 2004 קיבלו מיכאל ומריה גרוס מכתב מפתיע מווינה מאישה שלא הכירו. היא החזירה לידיהם נחלה משפחתית על גבעת גורצה שבסלובניה. מאז 2016, עם חלוקת נחלות המשפחה, הם מנהלים כ-23 הקטר (19 בהאלוזה ו-4.5 במריבור) בגבהים של 300–500 מ׳, ומייצרים עד 35 אלף בקבוקים בשנה.
הכרמים נטועים בטרסות של שורה אחת במדרונות תלולים המגיעים לשיפוע של 65%, על אדמת אופוק (Opok), השם המקומי לשילוב של גיר וחרסית (חוואר ימי). כלל היינות הלבנים מיוצרים בשיטה אחידה: עד שעתיים מגע קליפות, ואז שיקוע. מיכאל טועם את המשקע עצמו כדי להחליט בכמה ממנו להשתמש בהמשך. "השפייה היא תמיד ההחלטה שלי", הוא אומר, "כי בעבודה בהתערבות נמוכה אין הרבה נקודות שבהן אני יכול להשפיע". התסיסה היא בחביות עץ גדולות ללא תוספות, שנה על שמרים גסים, עוד חצי שנה עד שנה על שמרים דקים, ורק אז נופלת ההחלטה על תוספת גופרית. כ-70% מיינות האחוזה מבוקבקים ללא תוספת גופרית כלל. בטעימת סלובניה של Falstaff ב-2023 תפסו יינות האחוזה Sveto, Iglič ו-Gorca את שלושת המקומות הראשונים. בני הזוג גרוס נמנים עם מייסדי ה-SVL, ארגון המדָרֵג יינות סלובניים לפי המקור.
היינות של היקב יגיעו לחנות בקרוב.
האדום הקליל של האחוזה, מיוצר כמהדורת ניסוי משתנה
חבוש, אגס ומנדרינה. בלנד לבן יבש וקרמי
אגס, תפוח ולימון הנשענים על מינרליות ישרה וסיומת מלוחה
כרטיס הביקור של היקב וה-Cru הרשמי היחיד בהאלוזה
שיבוטי פורמינט מטוקאי, המניבים יין עמוק ומלוח מחלקה מובחרת
יין הדגל של היקב. חבית אחת בלבד בבצירים נבחרים